אלה הסימנים שמערכת היחסים שלכם בדרך לסיום – ואיך למנוע את הפירוק
אנשים נוטים לחשוב שהתאהבות היא תהליך מהיר וברור, וכמוה גם ההיפך – כלומר, השלב שבו האהבה מתה. בגידה שנחשפת, ריב שהולך רחוק מדי, או התרחקות איטית נחשבים לגורמים המובילים לסיומן של מערכות יחסים, אולם מחקר חדש חושף תגלית מפתיעה: פרידות אינן מתרחשות באקראי, אלא עוקבות אחר דפוס מתמטי שניתן לזיהוי, למדידה ואף לחיזוי. אז האם מערכת היחסים שלכם נמצאת על המסלול הזה? בואו נגלה בעזרת קלוד.
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology, פרופ' ינינה בולר מאוניברסיטת יוהנס גוטנברג במיינץ שבגרמניה ופרופ' אולריך אורת מאוניברסיטת ברן בשווייץ ניתחו נתונים מארבעה מחקרים ארוכי טווח במדינות שונות: גרמניה, אוסטרליה, בריטניה והולנד. הם גילו דפוס עקבי ומדויק של "דעיכה סופנית" במערכות יחסים.
"אוהב ← לא אוהב" בשני שלבים
המחקר מצא כי מערכות יחסים שמסתיימות עוברות דרך שני שלבים ברורים:
- שלב טרום-סופני: ירידה הדרגתית קלה בשביעות הרצון מהיחסים, שיכולה להימשך מספר שנים;
- שלב סופני: לאחר "נקודת אל-חזור" קריטית, מתרחשת ירידה תלולה וחדה בשביעות הרצון.
נקודת האל-חזור מתרחשת בד"כ בין 7 חודשים ל-2.3 שנים לפני הפרידה בפועל, בהתאם למדגם. אחרי נקודה זו, הנתונים מראים שהיחסים כבר נמצאים במסלול בלתי הפיך לקראת פרידה.
"ברגע שמגיעים לשלב הסופני, היחסים נידונים לקיצם”, מסבירה בולר. "זה ניכר מכך שרק הפרטים בקבוצת הפרידה עוברים שלב סופני זה, ולא קבוצת הביקורת".
חוסר סימטריה בין בני זוג
ממצא מרתק נוסף מתייחס להבדלים בין בני הזוג בחוויית הפרידה: אלה שבסופו של דבר יוזמים את הפרידה מתחילים לחוות ירידה בשביעות הרצון כשנה לפני הפרידה בפועל, בעוד בני הזוג שלהם נשארים יחסית מרוצים עד חודשים ספורים לפני הסוף, ואז חווים נפילה דרמטית בשביעות הרצון.
הגילוי הזה מסביר מדוע פרידות נחוות באופן א-סימטרי כל כך, כשאחד מבני הזוג נראה מוכן יותר מהשני. "השותפים עוברים שלבים שונים; הם לא נפרדים בדרך כלל מיום ליום, והאופן שבו השלבים האלה משפיעים על שני בני הזוג שונה", מוסיפה בולר.
משמעויות לטיפול זוגי
המחקר מספק תובנות קריטיות למטפלים זוגיים ולזוגות במשבר. לפי החוקרים, ישנה חשיבות עצומה לזיהוי שלב הדעיכה שבו נמצא הזוג: אם הזוג עדיין בשלב הפרה-סופני, לפני נקודת האל-חזור, יש סיכוי גבוה יותר שהתערבות טיפולית תהיה אפקטיבית, ותוכל למנוע את הגעתם לשלב הסופני; במקרים רבים, זוגות פונים לעזרה מאוחר מדי, כשהם כבר בשלב הסופני, וסיכויי ההצלה נמוכים משמעותית.
"חשוב להיות מודעים לדפוסי היחסים האלה. נקיטת אמצעים בשלב הפרה-סופני של מערכת יחסים, כלומר לפני שהיא מתחילה להידרדר במהירות, עשויה להיות יעילה יותר, ואף לתרום לשימור מערכת היחסים", מסכמת בולר, שעובדת גם כמטפלת זוגית.
המחקר מציע סגירת מעגל לאלה שהופתעו מפרידות פתאומיות: אם אי פעם הופתעתם כשבן/בת זוג הודיעו פתאום על רצון להיפרד, המחקר מסביר כי הם כנראה חצו את סף הדעיכה הסופנית חודשים או אפילו שנים לפניכם.
נחמה של ממש לא תמצאו כאן, כמובן – אבל מדהים לגלות שמערכות יחסים, שונות ומגוונות ככל שתהיינה, נוטות להתנהל במובנים מסוימים כמו משוואה מתמטית גרידא, שניתן לחזות – וחשוב מכך, לפתור אם מתחילים בזמן.